לבטוח בע"מ נ' החברה לדרכים בע"מ

פסק דין

1.לפניי מונחת תביעת שיבוב ע"ס 14,702 ₪ שעניינה נזקי רכוש שאירעו לרכב מבוטח התובעת מסוג ב.מ.וו., מ.ר. 5480416 (להלן: "הרכב"), ביום 11.12.09.

2.בתחילה הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 1, מועצה מקומית כפר שיבלי. ביום 31.08.10 תוקן כתב התביעה, בהסכמה, וצורפה הנתבעת 2 להליך דנן. ביום 11.09.11 נמחקה התביעה כנגד הנתבעת 1 ללא צו להוצאות.

3.לפיכך, פסק הדין יתמקד בסוגיית חבותה של הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת" או "מע"צ") בלבד.

4.הצדדים חלוקים ביניהם באשר לנסיבות קרות התאונה; לאחריות הנתבעת לקרותה, ולשאלת הנזק הנטען ע"י התובעת.

5.הואיל ועסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, פסק הדין ינומק בתמצית כמצוות תקנה 214 טז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

גרסת התובעת

6.בכתב התביעה נטען, כי במועד הנקוב, נסע הרכב בכביש כפר תבור לכיוון שיבלי. בעת פנייה ימינה בכניסה לכפר שיבלי נתקל רכב המבוטח בשלולית מים שהצטברה עקב ירידת הגשמים ואשר לא התנקזה לפתח בור הניקוז (להלן: "התאונה"). כתוצאה מכך, חדרו המים למנוע הרכב וגרמו לו לנזקים.

7.לתמיכה בטענותיה, צירפה התובעת חוות דעת שמאי, חשבונית תיקון ותמונות נזק.

8.התובעת פיצתה את מבוטחה בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בסך של 12,735 ₪. כן נשאה התובעת בשכ"ט השמאי בסך 750 ₪. בנוסף, שילמה התובעת לחוקר מטעמה סך של 1,211 ₪, ובסה"כ 14,702 ₪.

9.התובעת טוענת, כי הנתבעת אחראית לקרות האירוע והנזקים שנגרמו לרכב המבוטח בשל רשלנותה, אשר מתבטאת, בין השאר, בכך שלא דאגה לתחזוקה נאותה של הכביש בכלל ובורות הניקוז בזירת האירוע בפרט על מנת שאלו יוכלו לקלוט את מי הגשמים; לא דאגה לניקוז המים שהצטברו עקב ירידת הגשמים; לא הזהירה את בעלי הרכב המבוטח כי הנסיעה בכביש עלולה להיסב לו נזקים; נהגה בחוסר זהירות בטיפול באחזקת הכבישים שנמצאים שבתחום אחריותה.

10.עוד טוענת התובעת, כי יש להחיל על נסיבות המקרה שלפנינו את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו", הואיל ונסיבות הרשלנות באחזקת הכביש וניקוזו, הינן בידיעת הנתבעת ואינם בידיעת התובעת ו/או מבוטחה.

גרסת הנתבעת

11.הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו כפרה באחריות לאירוע ובנזק. עוד הכחישה הנתבעת את נסיבות התאונה וקרותה כמתואר ע"י מבוטח התובעת.

12.הנתבעת טוענת, כי לא דווח לה על כל מפגע מסוג שלולית מים שהצטברה בכביש עקב תקלה בתשתית הניקוז במועד הרלוונטי לתאונה.

13.הנתבעת טוענת בנוסף, כי היא פעלה כדבעי לתחזוקת קטעי הכביש שבאחריותה וכי היא עושה כמיטב יכולתה לטפל במפגעים מסוג שלוליות מים מיד עם קבלת הודעה אודות הימצאותה, ולשם כך היא מפעילה מוקד דיווח הפועל 24 שעות ביממה וסיורים. עוד נטען, כי לא ניתן לצפות מן הנתבעת להימצא בכל רגע נתון בכל הכבישים המצויים באחריותה ולדאוג להסרת המפגעים.

14.לחלופין, ככל שיוכח כי התאונה התרחשה וכי הנזק הנטען אכן נגרם לרכב, הרי שהאחריות בגינו מוטלת על כתפי המבוטח אשר נהג ברשלנות ו/או חוסר זהירות ו/או חוסר שימת לב ו/או במהירות שאינה מתאימה לתוואי הכביש.

15.בסיכומיו, טוען ב"כ הנתבעת כי על שכם התובעת מוטל הנטל להוכיח את כל מרכיבי תביעתה, לרבות רשלנותה של הנתבעת, וכי האחרונה כשלה בלהרים נטל זה. התובעת לא הביאה ראיות בדבר קיומה של הצפה במקום ובזמן האירוע ובדבר אי תקינות מערכת הניקוז. לחלופין, נטען כי יש להשית אשם תורם בשיעור משמעותי על כתפי נהג רכב המוטח.

הראיות

16.מטעם התובעת העיד מר לואי זועבי (להלן: "זועבי"), הבעלים של הרכב המבוטח, ומטעם הנתבעת העיד מר יורי סוקולסקי (להלן: "סוקולסקי"), מנהל אזורי טבריה ורמת הגולן במע"צ.